פתחתי את המחשב. רקע הפרחים שמופיע אצלי דרך קבע לא היה שם. רק מסך שחור וכמה פקודות של דוס.

נבהלתי! תוך שנייה עברתי בזכרוני לשנות התשעים.

הייתי בין הראשונים שרכשו מחשב. המחשב של אז לא ידע לשות הרבה. היה בו משחק עם כדור מקפץ והיה בו משחק "מריו" עם מריו שמקפץ. מעבר לזה החידוש הגדול בו היה מעבד תמלילים א.ב. בני נוער של היום אולי לא יבינו את הימים בהם כתבנו במכונת כתיבה – כל שגיאה קטנה היינו צריכים לתקן עם טיפקס ולשם כל העתק היה צריך לשים נייר פחם שחור בין הדפים.

לכן מעבד התמלילים כמה שלא היה משוכלל היווה עבורינו פלא של ממש.

לימים גם רכשנו את התוכנה ICQ שאיפשרה מעבר של קבצים ממחשב למחשב. כעין מייל של הימים ההם.

ווינדוס עוד לא היה- לא היה עכבר. וכל כניסה לתוכנה דרשה מיומנות של כמה פקודות במערכת ההפעלה דוס.

אבל הדבר שהיה הכי מפחיד היה לפתוח את המחשב ולקרוא על המסך את ההודעה Primary Disc Failed/

צריך להבין- המחשבים אז לא היו משוכללים כמו היום ולפעמים די קרובות מערכת ההפעלה נפגעה מגורם זה או אחר. אמנם יכולנו לשמור את החומרים שלנו על דיסקים גדולים ומסורבלים אבל לא תמיד זה נעשה וההודעה שמראה על חוסר יכולת להגיע לתכנים במחשב היתה מאיימת וגרמה להרגשת חוסר אונים. ההודעה למעשה אומרת שקיים ניתוק של מערכת ההפעלה הבסיסית של המחשב מכל התכנים שלנו ואין ברירה -צריך טכנאי.

ואז..התפללנו – האם ניתן יהיה להעלות עדיין את התכנים מהדיסק או שהכל אבוד……

אז האמת? גם היום זה יכול לקרות. אתם מדליקים את המחשב וכלום לא קורה.

אז האמת? היום זה קורה פחות. אבל….בקצת קצת שקלים אפשר לרכוש מכשיר גיבוי לכל מה שיש בזכרון המחשב. וכדאי לעעדכן את הגיבוי כל כמה חודשים……

אז זהו….אני הצלחתי להעלות אצלי את מערכת ההפעלה אבל הנה בזה הרגע אני מחברת את הזכרון החיצוני למחשב…כי מה שקרה אתמול יכול גם להתרחש מחר….

לא אכחיש!!! אני גרופי של דיוני הוועדה. למי שלא יודע? סדר היום של הוועדה מתפרסם באינטרנט וכל דיוניה פתוחים לציבור. רוב הדיונים גם מועלים ליוטיוב.

הדיונים מעניינים לא רק בשל ההבט הפלילי לכאורה של אסון מירון אלא בעיקר בשל העדויות הנוגעות למשרדים ממשלתיים או לגופים ממסדיים כמו משטרה, רשויות מקומיות ועוד.

דומני שגם אנשי הוועדה המנוסים לא ציפו למצוא כל כך הרבה אי סדר, באלאגאן, אי-איכפתיות, ואי מילוי תפקיד כפי שעלו בעשרות העדויות שעלו בפני הוועדה.

לא, לא הכל פלילי. הרוב לא פלילי. אבל אין משרד, חברה, מחלקה,רשות שהוועדה נוגעת בה ומוצאת בה איזה אי-סדרים מובנים. דווקא יש המון נהלים טובים , יש חוקים, יש תקנות. המון. אלא שמשהו משתבש והאדם האחראי פשוט לא שם.

אז כמה דוגמאות- המשטרה. מאז שקמה הוועדה כולם מפחדים שם שיאשימו אותם באסון. לכן כולם זזו שם מהתפקיד האחרון שלהם למשהו אחר מה שמאפשר להם לא תמיד לזכור ולא תמיד לדייק בעדותם.

שתי מחלקות במשטרה טוענות שהן בעצם לא אחראים על הרישוי בהר מירון. כי רישוי על הדלקה הוא לא בדיוק כמו רישוי על חנות. אבל בכל זאת בגלל שלא היה משהו אחר החליטו לדרוש גם בהר מירון רישיונות לפעולות שונות שמבוצעות שם. אז מה? החליטו! אלא שאף אחד לא מפקח על הביצוע עצמו ובכלל הרשות המקומית שמוציאה את הרשיונות לא קיבלה את מה שצריך ולכן לא הנפיקה רשיונות. אז מה? לא היתה הילולה? היתה!!

בין האחראים על הר מירון יש גם עמותה ממשלתית שאחראית על המקומות הקדושים. לעמותה אין מנכ"ל, אין דירקטוריון, אין שבעה חברים יש רק שלושה. אז מה? היא לא מקבלת 15 מיליון שקל לתקצוב ההילולה? מקבלת! האם כל ההוצאות שם מתנהלים על פי מכרזים? לא! כי יש איזה וועדה שנותנת פטור. אז כל שנה הם מקבלים פטור. כולם יודעים שלעמותה הזאת אין ניהול תקין וזהו! והעולם כמנהגו נוהג.

היום גם למדתי שבזמן ההילולה האחרונה המשטרה העלתה לאוויר שני רחפנים וגם מסוק כדי שיעזרו למשטרה לצפות בהמון למטה ולהתריע על מקומות מסוכנים. אלא מה? אף אחד לא יודע היכן ניתן למצוא את הסרטים שצולמו על ידי האמצעים הטכנולוגים האלו. האם בכלל השתמשו בהם? לא יודעים!!!

אלפי שוטרים, מאבטחים, סדרנים היו על ההר בזמן ההילולה. אלא מה? החברה הממונה על הסדרנים הביאה גם סדרנים שאין להם שום הכשרה ולא כל כך ידעו מה לעשות שם. הסדרנים אמורים על פי החוק להיות בקשר עם אנשי המשטרה ועם הממונים על הבטיחות. וזה לא מה שקרה שם. ליד גשר דוב, היכן שהיה האסון, היו אמורים להיות גם שוטרים וגם סדרנים. שוטרים לא היו והסדרנים נעלמו למקום אחר.למה? כי הסדרנים לא היו מקצועיים- הם אנשים שגויסו על ידי קבלן משנה ללא כל הכשרה -לא היה ברור להם מה לעשות כאשר הצפיפות הלכה וגברה וזה שהיה עם מכשיר קשר עלה למעלה לבמה.

היה גם איש מקרקעי ישראל. לכאורה לא קשור לסיפור. אבל מה? על ההר נמצאת ישיבה של בני עקיבא. הישיבה קיבלה את הקרקע חינם משום שזהו מוסד חינוכי- אך כשהתלמידים בחופש היא משכירה חדרים למשפחות (יחד עם האולפנא) בהיקף של שני מיליון ש"ח לשנה. תקין? לא לגמרי.

אחרי האסון היתה החלטה לפנות מההר את כל הגורמים הלא חוקיים שיש שם- מבנים, עסקים וכו'. אלא שזה הולך קצת לאט. על חלק מההר אחראית "וועדת החמישה" שזוהי בעצם וועדה שמייצגת חלק מהציבור החרדי. לגוף הזה אין מעמד משפטי ולכן אי אפשר לעשות לו כלום. אז בינתיים הוועדה הזאת מעכבת עשרות הוראות לפינוי עסקים ובניינים בהר. למה? ככה! העורך דין שלהם יהיה בוועדה ביום שלישי הקרוב ונראה מה הוא יגיד.

אז כל מה שהבאתי כאן זה רק קמצוץ ממה שקורה שם. מעבר לאסון עצמו יש הרגשה שאין משילות. אנשים עובדים אבל מעבר למשרד הקטן שלהם לא איכפת להם מכלום.האלוף שלמה ינאי מרבה לשאול את העדים "ולא היה איכפת לכם מבזבוז כספי ציבור?" "ולא היה איכפת לכם שהמינהל לא היה תקין? לא, לא היה איכפת.

ואני לא יכולה שלא לציין לטובה את חברי הוועדה: השופטת בדימוס מרים נאור, הרב מרדכי קרליץ, והאלוף במיל שלמה ינאי שעושה עבודה מופלאה בתחקור העדים.

*הפוסט נכתב לפני פרסום הידיעה הקשה על פטירתה של פרופ' מרים נאור ז"ל

** ניתן לעקוב אחרי דיוני הוועדה באתר זה "דיוני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון – סדר יום הוועדה" הדיונים מועלים לערוץ יוטיוב